פיברומיאלגיה: כיצד מתמודדים עובדים בתפקידי ניהול ובכירים

עו"ד אלי לוטן

• כיצד מתמודדים חולי פיברומיאלגיה עם פגיעה ביכולת לצאת לעבוד
• נפגעת מתאונת עבודה והתפתחה אצלך תסמונת פיברומיאלגיה – דע מהן זכויותיך

מטבע הדברים, החולים שהחזיקו במשרות בכירות, מבוטחים בביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה בסכומים גבוהים. בסרטון ומאמר קודמים עסקנו באופן כללי בתביעות אובדן כושר עבודה ופנסיית נכות. עסקנו בקשיים שמעלות חברות הביטוח וקרנות הפנסיה בתביעות מסוג זה.

כעת, נתמקד בסוגיות ספציפיות לעובדי היי-טק, עובדים בתפקידים משרדיים בכלל, ולעובדים בכירים בפרט.

הייחוד בתביעות אובדן כושר עבודה של עובדים במשרות ניהול, היי-טק ובכירים

כאשר אדם, שעובד בעבודה פיזית, נפגע ונגרמת לו נכות משמעותית (קטיעת אבר, אבדן יכולת ללכת וכד'), קל לראות את השפעת הנכות על יכולתו לעבוד, בין אם מדובר בעבודות מועטות השכלה כגון סבלות ובין אם מדובר בעבודות עתירות השכלה כגון רופא מנתח או טייס. לעומת זאת, אדם העובד בתפקיד משרדי-ניהולי (מנהל אדמינסטרטיבי, סמנכ"ל כספים, מנהל פרוייקטים, מתכנת, מנכ"ל חברה, עורך-דין, רואה-חשבון, רכז משאבי אנוש, חשב שכר וכד') יוכל להמשיך בעבודתו גם עם פגיעה פיזית קשה, אפילו ריתוק לכסא גלגלים.

במלים אחרות – עובדים כאלה, יתקשו בקבלת הכרה כמי שאיבדו את כושרם לעבוד ונדמה כאילו יוכרו רק "במקרי קטסטרופה". כאשר מדובר בחולי פיברומיאלגיה, הקושי כפול ומכופל. הקושי טמון בכך שתסמונת הפיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית, בהיותן "מחלות שקופות" אינן כוללות פגיעה פיזית ניכרת לעין. אם קשה להראות שכושר העבודה נפגע בגין פיברומיאלגיה ותשישות כרונית אצל עובדים בעיסוקים פיזיים על אחת כמה וכמה גדול הקושי כשמדובר בעובדי משרד או ניהול, שהרי מדובר בעבודה "קלה" ללא מאמץ פיזי. אבל בכך לא מסתיימות הצרות.

הפגיעה המיוחדת לעובדים בתפקידים המחייבים יכולת חשיבה

שתי התסמונות – פיברומיאלגיה ותשישות כרונית – מתאפיינות בפגיעה ביכולות הקוגניטיביות. מעבר לעובדה שהכאב והעייפות מגבילים את כושר התפקוד, כמו בכל מחלה שיש בה כאב או עייפות, הרי שהחולים בתסמונות אלה סובלים מפגיעה ביכולת הריכוז, ירידה בזיכרון לטווח קצר וביכולת לעבד מידע ממספר מקורות במקביל.

ברור כי פגיעה מסוג זה פוגעת, באופן דרסטי, באותם אלה שתפקידם הוא "לעבוד עם הראש". ככל שהתפקיד יותר בכיר, כך העובד מחוייב לטפל בו זמנית במשימות רבות יותר, לעשות אינטגרציה מורכבת יותר של מידע ונתונים, לעבוד מהר, ללמוד נושאים חדשים, לקבל החלטות יעילות במהירות ועוד תפקודים קוגניטיביים גבוהים. בדיוק יכולת זו, היא שנפגעת ולכן ההשלכה היא משמעותית.

בניגוד לפגיעות פיזיות (קטיעת יד, שיתוק וכו') מדובר בפגיעה שאינה נראית לעין. החולה מתאר מצב שבו הוא לא מסוגל להתרכז, נאלץ לקרוא שוב ושוב אותו קטע כדי להבין מה קרא, מתחיל לומר משפט ולא מצליח לסיימו, שוכח דברים שנאמרו לפני מספר דקות וכו'. מנגד, כאמור, כל התופעות הללו אינן ניכרות לעין, אלא למי שקרוב לחולה וחווה יחד עמו את הירידה התפקודית והקוגנטיבית.

ההתמודדות עם חברות ביטוח וקרנות פנסיה

חברות ביטוח וקרנות פנסיה אינן נוטות להכיר בקלות באובדן כושר עבודה. כאשר מדובר בחולה שמחלתו אינה נראית לעין, מגבלותיו קשות להוכחה וסכום הביטוח גבוה, התמריץ שלא להכיר בתביעה, הוא גדול. באם מדובר בקרב אבוד מראש? לגמרי לא!

ניתן להוכיח קיומה של פגיעה קוגניטיבית; ניתן להוכיח קיומם של כאבים; ניתן להוכיח כי החולה לא יכול לבצע את עבודתו, הגם שאינה כרוכה במאמץ פיזי, ולקבל תגמולי אובדן כושר עבודה ופנסיית נכות. כל מי שחולה בפיברומיאלגיה או תשישות כרונית ומחזיק במשרה בכירה, בדרך כלל "נלחם בשיניים" להחזיק במשרה ובפרנסה הטובה, אך, למרבה הצער, במקרים רבים ללא הצלחה. באותם מקרים החולה נאלץ לעזוב את עבודתו בלא שהוא מסוגל לקחת על עצמו עבודה אחרת. ברור שבמצב זה, אין ברירה אלא לתבוע את הזכויות המגיעות מכוח פוליסת הביטוח או קרן הפנסיה. אין לשכוח שמדובר בזכות ולא בחסד. המבוטח, שהיה עובד בכיר, שילם לחברת הביטוח במשך שנים סכומים נכבדים, כנגזרת של שכרוד. אין סיבה להתייאש ולוותר מראש על כספים שמגיעים למבוטח בדין.