עו"ד אלי לוטן
פיברומיאלגיה הנה תסמונת המתאפיינת בכאבי שרירים מפושטים כרוניים (בעברית "דאבת שרירים"). מעבר לכאב המפושט, מתבטאת הפיברומיאלגיה בתסמינים נוספים אופייניים: הפרעות שינה, עייפות כרונית, הפרעות ריכוז וזיכרון, מאפיינים של תסמונת המעי הרגיז, כאבים במפרק הלסת, רגישות מוגברת לאור, רעש, ריחות, ומיגרנות.
- עובדים בתפקידי ניהול ובכירים: איך מתמודדים עם פיברומיאלגיה
- כיצד מתמודדים חולי פיברומיאלגיה עם פגיעה ביכולת לצאת לעבוד
- נפגעת מתאונת עבודה והתפתחה אצלך תסמונת פיברומיאלגיה – דע מהן זכויותיך
פיברומיאלגיה אינה גורמת לנכות נראית לעין וגם אין לה ביטוי בבדיקת מעבדתיות או בדיקות הדמייה. לכן נהוג לקרוא לה – "מחלה שקופה".
בשנים האחרונות, חלה התקדמות בהבנת הגורמים לתסמונת הפיברומיאלגיה והסיבות להתפתחותה, אולם, למרות זאת, הגורמים אינם ברורים במדויק. מחקרים חדשים מצביעים על שילוב של נטייה גנטית משפחתית וגורם סביבתי, וכן על מגוון "טריגרים" להתפרצות התסמונת כולל זיהומים למיניהם ואף אירועים תאונתיים, כשהנפוץ שבהם הוא חבלה במנגנון "צליפת שוט" (whiplash).
הטיפול הרפואי בפיברומיאלגיה משלב, על פי רוב, טיפול תרופתי המיועד להקל על הכאב, לרבות קנאביס רפואי, יחד עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המיועד לאפשר התמודדות טובה יותר עם המחלה, פעילות גופנית וטיפולי רפואה משלימה.
התסמונת גורמת לפגיעה משמעותית ביותר באיכות החיים, וחולים רבים סובלים מירידה קשה ברמת התפקוד המקצועי, החברתי והמשפחתי.
זכויות כספיות של חולי פיברומיאלגיה תלויות במצב הרפואי של החולה ויכולתו לתפקד. בדרגות החמורות החולים מוצאים את עצמם במצב שאינם מסוגלים לצאת בבוקר מהמיטה, או שמצליחים להגיע לעבודה, אך בגלל הכאבים לא מסוגלים לעשות דבר. במצב זה עשויים להיות מקורות מהם ניתן יהיה לקבל כספים, כשהכוונה היא לביטוח לאומי, קרנות פנסיה וביטוחים (בעיקר ביטוחי אובדן כושר עבודה).
פעמים קרובות הגופים הללו נוקטים בגישה חשדנית כלפי החולים. כדי להגיע לתוצאה מיטבית בתביעות מול הגופים השונים, חשוב לדאוג לכך שהחולה יהיה מצוייד במסמכים רפואיים שיציגו את תמונת המחלה בצורה הטובה ביותר.
עד לפני כמה שנים הממסד הרפואי היה עויין כלפי חולי הפיברומיאלגיה. בשנת 2013 התרחש שינוי משמעותי בגישה לתסמונת, כשההסתדרות הרפואית הוציאה מסמך קווים מנחים לאבחון וטיפול בתסמונת. מסמך זה הופץ לכל רופאי המשפחה בארץ. כיום המצב אמור להיות כזה שרופא משפחה נותן את המענה ומפנה את החולה ליעוץ ואבחון ראומטולוגי. כאשר בידינו מסמך מרופא מומחה, המאשר את האבחון ומפרט את המגבלות מהן סובל החולה, ניתן יהיה לקבל גם את ההכרה המשפטית המתבקשת – תשלומים מאת אותם גופים. כיום בתי המשפט מכירים בקיומה של התסמונת ומגבלותיה ופוסקים פיצויים במקרים המתאימים.