עו"ד אלי לוטן
בעיה מרכזית עמה מתמודדים חולי פיברומיאלגיה הינה שבני זוג, בני משפחה וחברים של החולה בתסמונת אינם מבינים מה עובר על החולה וממה הוא סובל. כלפי חוץ החולה נראה בריא לגמרי, למרות שהוא סובל מכאבים ותופעות קשות. ההיבט המרכזי של התסמונת הוא כאב מפושט בכל הגוף, ללא מקור שניתן לראותו. בנוסף לכך סובלים החולים מהפרעות שינה ותשישות מתמדת, תחושה של גוף "תפוס", מעי רגיז, מיגרנה, כאבים במפרק הלסת, רגישויות לאור, רעש, וריחות, ועל רקע כל אלה – מצב רוח קשה.
- עובדים בתפקידי ניהול ובכירים: איך מתמודדים עם פיברומיאלגיה
- כיצד מתמודדים חולי פיברומיאלגיה עם פגיעה ביכולת לצאת לעבוד
- נפגעת מתאונת עבודה והתפתחה אצלך תסמונת פיברומיאלגיה – דע מהן זכויותיך
מאחר שכלפי חוץ אין למחלה כל ביטוי, פעמים רבות האנשים הסובבים את החולים אינם מסוגלים לתת להם את התמיכה וההכלה להן הם זקוקים. לא רק שהחולה לא מקבל יחס אמפתי, אלא שמתוך חוסר הידע וחוסר ההבנה, האנשים הקרובים לחולה באים אליו בטענות וההאשמות ביחס לתפקוד הנמוך, התלונות הבלתי פוסקות וכו'.
כדי שהחולה יקבל את הטיפול הטוב ביותר חשוב שבן המשפחה יבין מה עובר החולה ומה מגבלותיו. אמירה זו נכונה לא רק ביחס להיבט הרפואי והרגשי אלא גם להיבט המשפטי, שכן לא תמיד החולה עצמו נמצא במצב שמאפשר לו לדאוג לקבל את זכויותיו ולקדם את ענייניו הכספיים.
מהן, בעצם, הזכויות העשויות להגיע לחולי פיברומיאלגיה?
בהקשר זה חשוב להדגיש, בראש ובראשונה, שהשם "פיברומיאלגיה" בפני עצמו לא קובע את הזכויות. אין זכויות שנובעות מעצם היות אדם לוקה בפיברומיאלגיה. אדם עשוי להיות זכאי לדברים שונים, כפונקציה של מצבו הרפואי ומגבלותיו. התשובה לשאלה "מה מגיע לי" תלויה בכמה גורמים:
אחד – מידת המגבלה וההשפעה על יכולת התפקוד. ישנם חולי פיברומיאלגיה בדרגה קלה, שממשיכים לתפקד עם התסמונת. לעומת זאת יש חולים שהכאב והרגישות והתשישות מכריעים אותם והם נאבקים כדי לצאת מהמיטה.
דבר שני – בחינת השאלה ממי החולה יכול להיות זכאי לקבל כספים. יש אנשים שהפיברומיאלגיה אצלם נגרמה כתוצאה מתאונה. חולים כאלה יכולים לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם להם כמו כל נזק אחר שנגרם לאדם בתאונה. אם התאונה שאירעה היא בגדר תאונת עבודה (למשל, תאונת דרכים שאירעה בדרכו של אדם למקום עבודתו), אז ניתן לתבוע את המוסד לביטוח לאומי כנפגע בעבודה. במקרים שפיברומיאלגיה גורמת לפגיעה בכושר העבודה, דהיינו – החולה לא יכול לעבוד בכלל, או שיכולתו לעבוד נפגעה באופן חלקי, יכולים להיות שני מקורות לקבל תשלום: הראשון – ביטוח אובדן כושר עבודה בחברת ביטוח או קרן פנסיה; השני – תביעה לקצבת נכות כללית לביטוח לאומי, על מנת לקבל קצבה חודשית.
השלב הראשון של הטיפול המשפטי הוא, למעשה, מיפוי כל המקורות הרלבנטיים העשויים להניב זכויות. תהליך זה נעשה תוך בחינת נסיבות התפתחות התסמונת (רקע תאונתי או לא) ובדיקה מדוקדקת של הכיסויים הביטוחיים שיש לחולה (פוליסות ביטוח/ קרנות פנסיה). בהמשך, פועל החולה עם עורך דינו למיצוי כל זכויות מהגורמים הללו. על כך – בכתבה נוספת.