זכויות חולי הפיברומיאלגיה
פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אלי לוטן



    זכויות חולי הפיברומיאלגיה

    עו"ד אלי לוטן - ייצוג חולי פיברומיאלגיה

    זכויות חולי פיברומיאלגיה נגזרות מחוקים שונים ומושפעות בעיקר משני מרכיבים

    נעים מאוד, אני עורך דין אלי לוטן ואני עוסק שנים רבות בייצוג חולי פיברומיאלגיה. עמדתי ועדיין בראש המאבק להכרה בפיברומיאלגיה כמחלה שמזכה בקצבה ומופיעה בספר הליקויים של המוסד לביטוח הלאומי. אני משמש כיועץ המשפטי של עמותת אס"ף – האגודה של חולי הCFS והפיברומיאלגיה.

    ובכן, זכויות חולי הפיברומיאגליה נגזרות מחוקים שונים ומושפעות בעיקר בשני מרכיבים:

    האחד – חומרת המגבלות והשפעתן על התפקוד. ככל מצב רפואי גם בקרב חולי פיברומיאלגיה ישנן דרגות שונות של מגבלות תפקודיות. ישנם חולים המסוגלים לעבודה כמעט מלאה וזקוקים לעזרה מינימלית בחיי היום-יום. לעומתם, ישנם חולים שהתסמונת גדעה את מטה לחמם ואין הם מסוגלים לעבוד כלל. בין לבין ישנם מקרי ביניים רבים. אך מובן הוא כי ככל שהמגבלה קשה יותר, הרי, שעקרונית, הזכויות משמעותיות יותר, בתלות בגורם השני – הבסיס המשפטי לתביעה. כשאנו מדברים על הבסיס המשפטי לתביעה, הכוונה היא לאיתור מקורה המשפטי של הזכות.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      אלה המקורות עשויים להניב זכויות לחולי פיברומיאלגיה

      המקור הראשון – פוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה ("ביטוח מנהלים") או קרנות פנסייה כאשר אדם מבוטח בפוליסת ביטוח מנהלים או קרן פנסייה (ולעיתים בשתיהן – מצב שקיים לא פעם אצל עובדים בכירים ועובדי היי-טק), וכושרו לעבוד נפגע כתוצאה מן התסמונת, הוא זכאי לתגמולי ביטוח או פנסיית נכות, על פי תנאי הפוליסה או תקנון הקרן. הכוונה לתגמולים חודשיים שהם מטבעם "מחליפי שכר".

      על פי רוב, סכומי הביטוח נגזרים מן ההכנסה שהיתה לאותו אדם לפני שאיבד כושרו לעבוד. בהקשר זה יש לשים לב כי בפוליסות ביטוח שונות קיימות הגדרות שונות למושג "אובדן כושר עבודה". לעיתים הדרישה היא כי המבוטח יאבד כושרו לעבוד בעיסוקו הספציפי ובמקרים אחרים הדרישה מחמירה יותר ועל מנת להיות זכאי לתגמול, על המבוטח להראות שאיבד את יכולתו לעסוק בעיסוקו וגם בכל עיסוק סביר אחר. מעבר לכך, יש מקרים שבהם הביטוח מורחב לכסות גם אובדן כושר עבודה חלקי, דהיינו – היכולת לעבוד לא נפגעה לחלוטין אלא פחתה (לדוגמא, אדם יכול לעבוד 5 שעות ביום, לעומת עבודה בהיקף של 12 שעות ביום בה עבד לפני המחלה).

      תסמונת הפיברומיאלגיה מעוררת קושי כפול בנושא אובדן כושר עבודה. קושי ראשון הוא שאין מדובר בבעיה רפואית ניכרת לעין וברורה כמו קטיעת איבר, חוסר יכולת להניע רגל או אובדן ראייה, והמגבלות מהן סובל הלוקה בתסמונת הן מגבלות תפקודיות שאינן נראות לעין והשפעתן היא עמוקה יותר. קושי שני טמון בכך שהמגבלה רלבנטית גם בעבודות שאינן פיזיות. הרבה יותר קל להסביר שאדם מתקשה לבצע עבודות סבלות, מאשר להסביר שאדם מתקשה לבצע עבודת ניהול משרדית. תסמונת הפיברומיאלגיה, בשל השפעותיה הכוללות קושי קוגניטיבי (פגיעה בזכרון וביכולת הריכוז), הפרעות השינה והכאב הבלתי פוסק, מביאה לכך שדווקא עבודה ניהולית, היא זו הקשה לביצוע.

      המקור השני – חוק הביטוח הלאומי
      במסגרת חוק זה יש לבדוק אם קיימת זכאות מכח הפרק הנקרא ביטוח נכות (מכונה גם "נכות כללית"), או לפי הפרק של ביטוח נפגעי עבודה, במקרים בהם הפיברומיאלגיה התפרצה בעקבות פגיעה בעבודה. בדרך-כלל הזכויות מכח הפרק של נכות כללית הן נחותות בהשוואה לזכויות לפי הפרק של ביטוח נפגעי עבודה ולכן הכרה של הביטוח הלאומי בכך שפיברומיאלגיה התפרצה עקב פגיעה בעבודה, יש לה משמעות כספית גדולה.

      מכח הפרק של נכות כללית יכולה להיות משולמת קצבה חודשית, אך זאת רק במקרים של נכות רפואית גבוהה (נכות של 60%, או לחלופין – נכויות מצטברות של 40% שלפחות אחת מהן היא בשעור 25%). גימלה זאת מותנית גם בכך שהחולה אינו משתכר סכום העולה על תקרה הקבועה בחוק ומתעדכנת מעת לעת.

      בדומה, עשויות לנבוע זכויות לחולי פיברומיאלגיה אם התסמונת התפרצה על רקע שירות בכוחות הביטחון. במקרה כזה הגורם הרלבנטי הוא משרד הביטחון – קצין התגמולים.

      מקור שלישי – תביעות נזיקין       
      באותם מקרים בהם תסמונת הפיברומיאלגיה מתפרצת עקב אירוע תאונתי, ניתן לתבוע פיצוי מאת הגורם המזיק. כאשר מדובר בתאונת דרכים, אין תובעים גורם מזיק אלא חברת הביטוח שבה מבוטח הרכב בביטוח חובה. כמו במקרה של נסיון לזכות בהכרה של המוסד לביטוח לאומי במקרה של פגיעה בעבודה, כך גם בתביעות כאלה מתעורר קושי רב להוכיח קשר סיבתי בין התאונה להתפרצות פיברומיאלגיה.

      בעניין זה יש טעות נפוצה והיא המחשבה שהקשר בין הפגיעה בתאונה לבין התפרצות תסמונת נקבע על-ידי רופא, ולא כך הדבר. כאשר מדובר בתביעת פיצויים, הקשר הסיבתי נקבע על-ידי בית המשפט, ששומע עדויות מומחים רפואיים, אבל קובע קיומו של קשר סיבתי על פי קריטריונים משפטיים (שהם שונים מקריטריונים רפואיים). הכרה של בית משפט בכך שתסמונת פיברומיאלגיה נגרמה עקב פגיעה בתאונה עשויה להיות בעלת משמעות עצומה, מאחר שבמקרה כזה חברת הביטוח או המזיק הרלבנטי יחוייבו לשלם את מלוא הנזק הכלכלי שתסמונת הפיברומיאלגיה גורמת (הכוונה היא להפסדי שכר, צורך בעזרה בבית, עלויות של תרופות וטיפולים רפואיים/ רפואה משלימה וכיוצא באלה).

      כך, למשל, בפסק-דין חוייב המזיק לפצות חולת פיברומיאלגיה שהתפרצה עקב פגיעה בתאונה בפיצויים בסך של כ-5 מליון ₪. בית המשפט קיבל טענת התובעת ולפיה נאלצה להפסיק לעבוד ולסגור את מרפאת השיניים שניהלה, עקב התסמונת והשלכותיה.

      האמור לעיל אינו בא במקום ליווי וייעוץ משפטי ואין מהווה לו תחליף. העושה שימוש באמור עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו האישית בלבד.

      ייעוץ משפטי וליווי חולי פיברומיאלגיה - 077-9973269
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף